הגיבורות והגיבורים ששבו משבי חמאס מספרים סיפורים שכדאי להקשיב להם. הם מלמדים אותנו על הכוחות הטמונים באדם, ומתגלים בזמנים הקשים ביותר.
אחת המורות שלי היא מייה שם המדהימה שחזרה מעזה אחרי 55 ימים בשבי. בכתבה ששודרה בערוץ 13 מייה מדברת על מה שעבר עליה ועל דרכי ההתמודדות שלה בשבי ובשיקום בימים אלו. היא מספרת על הטיפול ביד הפצועה שלה, על הפחד להיאנס, על לוחמה פסיכולוגית, על אזרחים שותפים לפשע, על חוסר וודאות ועל חוסן נפשי ואמונה. אפשר ללמוד מהכתבה הזאת הרבה, ואני בעיקר ראיתי בחורה צעירה שקיבלה חינוך מצוין.
- יש לה שכל. מייה משתמשת באנגלית הטובה שלה, מצליחה להבין קצת ערבית, ולמרות הכאבים הפיזיים והנפשיים היא מצליחה להסיק מסקנות ולעשות פעולות שיכולות להציל אותה. ידע וחכמת חיים חשובים מאד להישרדות, ואלו דברים שבאחריותנו ההורים להעניק לילדים שלנו.
- יש לה אמונה ואופטימיות. מייה סמכה על צה"ל שישחרר אותה וגם עשתה מעשים שחשבה שיוכלו לאותת לצה"ל על מיקומה. כנגד המשחקים הפסיכולוגיים של המרצחים, היא מחזקת את עצמה פסיכולוגית באוּפן מעורר השראה. אופטימיות ואמונה אלו לא בהכרח תכונות מולדות, וגם אם כן חשוב לטפח אותן.
- יש לה אינטואיציות והיא סומכת עליהן. בדומה לרחל הגיבורה מאופקים היא מזהה שאם תתיידד עם המחבלים הם יהיו קצת פחות מסוכנים לה, ובאומץ לב היא יוצרת קשרי ידידות עם מי שחטף אותה ומהווה איום יומיומי כלפיה. אינטואיציה היא כן דבר מולד, לכולנו יש אותה אבל לרבים מאיתנו אין גישה אליה. מי שסומכת על האינטואיציה שלה היא מי שסמכו עליה ועל התובנות שלה כשהייתה ילדה.
- יש לה נחישות. היא מטפלת ביד הפצועה שלה מתוך כאב והתמסרות לאינטואיציות שלה. "הטיפול הזה הציל את היד שלך" אומרים לה בבית החולים בארץ. היא עושה הכל ביד אחת, ולא מוותרת לעצמה גם היום בשיקום הארוך. נחישות מתפתחת אצל ילדה שהאמינה בה ונתנו לה להתמודד עם אתגרים.
- יש לה כח מהעיניים של אמא שלה. כשהיא רואה את אמא שלה בטלוויזיה היא מתחזקת, ורואים את הקשר והאמון לאורך כל הכתבה. העובדה שהיא לא נאנסה לכל אורך התקופה יכולה להיות גם קשורה לקשר עם אמא שלה, שהוא רכיב חשוב בהגנה מפני פגיעות מיניות.
- יש לה רגישות. הבכי שלה מגיע רק כשהיא מדברת על הכאב והאשמה שהיא שוחררה והשאירה אחריה שישה חטופים במנהרה. בחורה במצב הישרדותי יכולה לפתח אטימות רגשית, והיא גם מתמודדת עם זה כפי שהיא מעידה, ובכל זאת יש רגע מהותי בו היא רגישה לסבלם של אחרים. רגישות מתפתחת למי שלמדה לא לסגור את הלב שלה, למרות כאבי החיים.
בימים אלו שכולנו ברמות שונות של התמודדות והישרדות, יש לנו מה ללמוד עבור ההתמודדויות שלנו ושל ילדינו מבחורה שעברה שואה ויצאה ממנה חסונה ובוחרת.