זוגיות
מה עושים עם פערים בזוגיות?
לאחרונה פונים אלי זוגות על סף פרידה, כי הם כבר לא מסוגלים להכיל את הפערים ביניהם. אני רוצה להגיד על זה משהו חשוב:פערים דתיים, פערים
מתוך הבנה שהבעיה היא לא הילד ולא ההורים אלא הקשר, נטפל בכל מה שעולה ביניכם לבין ילדיכם כך שתוכלו להיות ההורים שתמיד רציתם.
קשר זוגי יכול להיות כל כך כואב וכל כך מרפא. במרחב בטוח נפגוש את הדפוסים שלכם ושל הקשר ונלמד מהם הצעדים שיובילו אותנו לרקוד ריקוד זוגי חדש.
קשיים רבים בחיים נובעים ממערכות יחסים כאובות ופצועות בילדות ובבגרות. בליווי בטוח נתבונן על הכאבים ונלך בדרך הריפוי והאהבה.
תאיר חריף, בת 40 נשואה לחגי ואמא לשישה ילדים. אחרי שנים רבות בהם גידלתי את ילדיי בבית מצאתי את עצמי נענית לבקשות שלך נשים ללוות אותן אחרי לידה ובתהליכי פיתוח היצירתיות. תוך כדי הנחיית קבוצות יולדות וקבוצות התפתחות אישית יצירתית בשיטת 'דרך האמן' למדתי הדרכת הורים בגישה התקשרותית רגשית במכון באר אמונה.
בפרק הזה אני מארחת את יעל גדעוני לשיחה כנה על החוויה שלה (ועל ההצגה המצוינת שהיא מעלה בעקבותיה) כאמא של הילד הכי מופרע בכיתה. יעל משתפת בדרך שהם עברו עם התסכול שאין אבחון ברור למצב שלו, ועם התגובות של החברה והתחושה שלא רוצים להיות איתם. היא גם מספרת מה עזר לה לעשות שינוי ולעבור לצד של הילד, ואיך זה עוזר גם להם ההורים וגם לילד לחיות עם הקשיים שלו. בעיניי זה פרק חובה לכל הורה - גם להורים לילד המופרע שלא מצליחים להבין מה עובר עליו, וגם להורים שיש בכיתה של הילדים שלהם את הילד הזה וכדאי שיבינו מה עובר על ההורים שלו. יעל מעלה את ההצגה בקרוב בתל אביב, ירושלים, באר שבע ועוד. לכו לראות הצגה מעולה!
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יהיו פתוחים איתנו, שידעו להתרגש ולא יפחדו לשתף אותנו. אנחנו רוצים שהם יסכימו להתנסות גם אם הם עלולים לטעות או להיכשל. וזה לא קל בעולם ציני שבו הכל עובר דרך פילטרים ומסכים. בפרק קצר אני מסבירה איך לגדל ילדים שהלב שלהם פתוח, שמשתפים אתכם גם ברגשות שלהם, ויודעים להתרגש מדברים קטנים וגדולים. מוזמנים להגיב ולשאול עוד בקבוצת הוואטספ https://chat.whatsapp.com/FsLiSEbiOKdDwmX5vJVvRg שנגדל ילדים בלב פתוח.
לאחרונה פונים אלי זוגות על סף פרידה, כי הם כבר לא מסוגלים להכיל את הפערים ביניהם. אני רוצה להגיד על זה משהו חשוב:פערים דתיים, פערים
גדלתי בבית בלי ממתקים, ותמיד היה לי שוקולד מוחרש בכיס או בתיק. ברגעים של בדידות הייתי חותכת לי בשקט קוביה, מוצצת ובולעת אותה בלי שאף
מייה שם המדהימה שחזרה מעזה אחרי 55 ימים בשבי. היא מספרת על הטיפול ביד הפצועה שלה, על הפחד להיאנס, על לוחמה פסיכולוגית, על אזרחים שותפים לפשע, על חוסר וודאות ועל חוסן נפשי ואמונה. אפשר ללמוד ממנה המון, ואני בעיקר ראיתי בחורה צעירה שקיבלה חינוך מצוין.
