ליל הסדר ובכלל פסח - כל כך טעונים. עם מי נהיה ואיפה? הילדים יתחברו או ישתעממו? למי יש כח לערב כל כך ארוך ומובנה? אני לא מכירה מישהו שלא מוטרד מליל הסדר, ולא מכירה הורה שלא רוצה שזה יהיה ערב מהנה ומשמעותי לו ולילדים שלו. בפרק הזה אני מסבירה על מה כדאי לחשוב כשמתארגנים לחג הזה, וגם נותנת את כל הטיפים הכי טובים שלי לליל סדר שגם הילדים וגם המבוגרים (ואפילו הדודים) נהנים ממנו וזוכרים אותו הרבה אחרי. ממש אשמח לשמוע איזה רעיונות אהבתם, ואם יש לכם טיפים משלכם.
פרק מיוחד לפסח אבל רלוונטי ממש לכל השנה. כולנו מכירים את המתח הזה בין הרצון שהילדים יקחו חלק במטלות של הבית, לבין התסכול מכמה זמן ואנרגיות זה לוקח. אנחנו רוצים שהם יעזרו, ולא רוצים לריב על זה. בפרק הזה אני מסבירה מה המטרה האמיתית שלנו בשותפות של הילדים, מה הציפיות הריאליות (למשל שזה לא יהיה קל), וכמובן איך לעשות את זה כיף ומתאים לכולם. אם אתם רוצים להפסיק לריב עם הילדים על עזרה בבית, או רוצים שהם יעזרו בבית ולא תעשו הכל לבד - הפרק הזה בטוח יעזור לכם.
כולם אומרים לנו שיש דבר כזה אינטואציה, בעיקר לאמהות. אומרים לנו שאנחנו יודעות הכי טוב מה נכון לילדים שלנו. אז למה אנחנו מרגישות כל כך מבולבלות ולא יודעות? בפרק הזה אני מסבירה שאינטואיציה היא לא דבר רוחני או חמקמק, אלא ידע אינטואיטיבי שמחווט לנו במח. אני מסבירה מהי הורות אינטואיטיבית ואיך כל אחת ואחד מאיתנו יכולים להיות הורים אינטואיטיבים. ויש גם כמה המלצות קריאה שוות. שנרגיש את הידע ההורי זמין לנו תמיד תאיר חריף
מכירים את הנערות האלו שהחברות שלהן נראית "קצת יותר מדי"? אולי הקשר של הבת שלכם עם הבסטי שלה מטריד אתכם? בפרק הזה אירחתי את אילה אלבאז, שסיפרה על תופעה מרתקת ומסתבר שמאד רווחת. בני נוער שנמצאים בקשר של חברות הרסנית, תלות יתר. אילה היא עו"ס קלינית, מטפלת בנערות ובמכורים, דוקטורנטית לקרימינולוגיה, סופרת ומשוררת ועוד כמה טייטלים שמגלים את הלב הגדול והיצירתי שלה. בפרק אילה מסבירה איך מזהים חברות הרסנית ואיך כהורים אנחנו יכולים לעזור לילדים שלנו שנקלעו לקשר של תלות יתר. ממליצה לקרוא את הספר המצוין של אילה להורים ואנשי חינוך, בו היא מסבירה מה קורה לנוער שמגיע עד הקצה ואיך לעזור לו. לרכישת הספר https://www.lilogutz.com/product-page/%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%94 פרק חובה להורים למתבגרים. בעיקר למתבגרות.
בדקתם כמה בתי ספר ועדיין לא מצליחים להחליט? הפרק הזה בשבילכם! בפרק אני מסבירה לפי אילו עקרונות כדאי לבחור בית ספר, כך שהבחירה הזאת תהיה מתאימה לכם ולילד שלכם לאורך שנים. שלושה עקרונות חינוכיים בסיסיים, ועוד משהו על למידה במאה ה-21, ובנוסף דרך מדהימה לקבל החלטות לפי סיימון סינק. קישור להרצאת טד של סיימון סינק https://www.youtube.com/watch?v=hKjXKfvyMkA מוזמנים להתייעץ איתי באופן אישי בקבוצת הפייסבוק שלי יחסים מרפאים
הפרק הזה הוא מאד אישי. אני מספרת בו על מה שעובד לי ולחגי בעלי ועוזר לנו להתמיד בדייט שבועי כבר מעל לשבע שנים. אני עונה על כל השאלות שנשאלתי בנושא - איך עושים את זה טכנית? על מה מדברים? מה עושים אם אחד מבני הזוג לא אוהב בתי קפה? מה עושים אם בדיוק רבנו לפני? ועוד... עוד דבר חשוב - אני מסבירה למה דייט שבועי הוא לא מה שיציל את הזוגיות שלכם, ולמה בכל זאת כדאי לעשות אותו. בקיצור - זה פרק למי שמפחד לעשות דייט שבועי, ובכל זאת רוצה לעשות את זה.
אני מתחילה את הפרק הזה עם ההתנגדויות לנושא שלו. אם לא חשוב לך לחנך את הילדים לערכים שלך, אם יותר חשוב לך שהם יבנו לעצמם את עולם הערכים שלך - אני מדברת על זה בפרק. גם אם - כמוני- המילה ערכים בעצמה מעוררת בך התנגדות, כדאי להקשיב לפרק, כי אני מדברת על זה. זה פרק חשוב עבור הורים שרוצים לראות את הילדים שלהם מחונכים, רגישים, מצליחים, ולא יודעים מה הם צריכים לעשות כדי שזה יקרה.
פרק מיוחד ברוחו ולזכרו של סרן הרב אבי גולדברג הי"ד שנפל בלבנון. כבר שנתיים המדינה שלנו עוברת ימים קשים מאד. אנחנו מרגישים את זה ברמה הלאומית וברמה האישית. הקשיים לא מופיעים רק בטלוויזיה, הם מופיעים גם בחיים הפרטיים של כל אחד ואחת. רובנו מתמודדים עם קשיים גדולים יותר בזוגיות, בהורות ובשאר התחומים, וכשיש קשיים לאורך כל כך הרבה זמן קשה לראות את הטוב. יחד עם זאת לראיית הטוב יש כח להשפיע על ההתנהלות שלנו גם בתוך הקושי. זה לא התנתקות אלא חיבור עמוק יותר לחיים. את הרעיון הזה אני חיה כבר כמה שנים, ובשבועות האחרונים גיליתי שגם הרב אבי גולדברג דיבר עליו הרבה עם התלמידים שלו. בפרק הזה אני מסבירה בצורה מאד מעשית ופשוטה איך אפשר להתאמן על ראיית הטוב בקלות. ושיהיה לנו רק טוב ועוד יותר טוב ועוד יותר טוב
כל כך הרבה מדריכות הורים אומרות לנו לסמוך על הילדים שלנו. כל כך הרבה חברות מעודדות אותנו לתת לילדים להתמודד עם הרשתות החברתיות, עם האופנה והלחץ החברתי, ופשוט לסמוך עליהם. כל כך הרבה מורות וגננות אומרות לנו שהקושי של הילד ייפתר כשאנחנו נשחרר ונסמוך עליו. לפעמים אנחנו סומכים עליו ואז מלקים את עצמנו אם הוא נפגע. לפעמים אנחנו לא מצליחים לסמוך ומרגישים אשמה או חרדה. ולפעמים הילדים גדלים ואומרים לנו שסמכנו מדי ולא היינו מעורבים. בפרק הזה אני מסבירה מה הסכנה בלסמוך על הילדים, ואיך לסמוך באמת בלי להלחיץ ובלי להזניח. לדעתי זה אחד הפרקים החשובים בפודקאסט. האזנה נעימה ושנצליח לשמוח עם הילדים גם אם לא סומכים.
הרבה הורים רוצים להיות רכים וקרובים לילדים, והם כל כך צודקים. רכות וקרבה הם יסודות הקשר בינינו לבין הילדים שלנו. אבל מה קורה כשרוצים גם להוביל את הילדים? מה קורה כשההורות הרכה גורמת לנו להתעייף ולילדים שלנו להיות תובעניים? בפרק הזה אירחתי את אפרת וקסלר. אפרת היא מדריכת הורים ותיקה ומובילה בתחומה, שיודעת איך לחבר התקשרות והכלה עם הובלה בריאה. דיברתי עם אפרת על תיאוריית ההתקשרות ועל צרכים רגשיים של ילדים, ואיך הורים יכולים לתת לילדים את המענה הרגשי וההתקשרותי באופן מוביל ומעמיק. פרק שמשלב התבוננות תיאורטית עם המון פרקטיקה.
.ילדים ומסכים זה תמיד נושא טעון, ובמיוחד בחופש הגדול אני רוצה לספר לכם משהו מפתיע - אנחנו יכולים לצלוח את החופש בלי לריב עם הילדים על מסכים כל הזמן. בפרק הזה אני מסבירה מה הסכנות שיש לילדים שלנו בצפיה ופעילות מול מסך מסבירה מה עובר עלינו ההורים כשאנחנו רואים את הילדים מבלים כל כך הרבה מול המסך, ובסוף מסבירה את הדבר הכי חשוב - איך אפשר דווקא מתוך המתח שלנו על נושא המסכים להתקרב יותר לילדים שלנו. לעבור ממריבה (על המסכים) לקרבה אשמח לקרוא את התגובות והשאלות שלכם תאיר חריף
פרק מיוחד לחופש הגדול, וממש לא רק. מי לא מכיר את המשפט "אמא, משעמם לי!" או "מה עושים היום?". להורים רבים המשפטים האלו הם האימה של החופש הגדול, ולפעמים הם גם מקור לאשמה כשההורים חושבים שחלק מהתפקיד שלהם זה להעסיק את הילדים. בפרק הזה אני מסבירה למה חשוב לא להעסיק את הילדים כל הזמן, וכמה היכולת להשתעמם היא חשובה להתפתחות. אני גם מסבירה למה קשה לילדים להשתעמם, ובסוף נותנת טיפים פרקטיים לחופש שבו הילדים ישתעממו בכיף. שיהיה חופש כיף ופורה תאיר חריף
רוב האנשים שאני מכירה שונאים מריבות. לריב נראה לנו ילדותי או אלים, ואנחנו משקיעים מאמצים רבים כדי לא לריב. כל כך הרבה הורים משתגעים מהמריבות של הילדים. כל כך הרבה בני זוג מיואשים מהמריבות שלהם. אבל האמת היא שמריבות זוגיות, מריבות אחים ואפילו מריבות בעבודה יכולות להיות המקפצה של הקשר. אנשים שמוכנים להיות בחוסר נוחות ובקונפליקט מרוויחים גם קשרים עמוקים ובטוחים יותר, וגם יותר נוכחות ושמחה בחיים שלהם. בפרק המרתק והחשוב הזה אני מסבירה בדיוק למה חשוב לריב, ומחברת את הדברים גם למצב החברתי במדינה שלנו בימים אלו. כשהקלטתי את הפרק התרגשתי מאד, ועלתה בי תפילה שהוא יתרום במשהו לקרע הכואב בעם שלנו. שנסכים להיות במריבה מתוך קרבה.
כולנו רוצים אהבה, כמהים לה ומאמינים בה. ובאותה נשימה כולנו מפחדים ממנה, נזהרים שלא להתאהב, לא להיפגע ולא לפגוע. בין אם זו אהבה זוגית או אהבה של הורים לילדים, זה תמיד מסובך ותמיד יש את המתח בין הכמיהה לאהבה לפחד להיפגע מבן הזוג, מהילדים, מההורים שלנו. בפרק הזה שהוא מעין פרק מבוא לפודקאסט (בגלל המלחמה הוא לא הפרק הראשון) אני עונה על השאלה הזאת "למה האהבה כל כך כואבת?" באופן עמוק שמשלב דוגמאות יומיומיות שמוכרות לכולנו, עם תפיסה רוחנית ופסיכולוגית. אחרי שתאזינו לפרק הזה לא יהיה לכם פחות כואב, אבל תוכלו להבין טוב יותר מה ולמה את עושים בתוך מערכות היחסים שלכם. ויש גם התחלה של הסבר על מה שאפשר לעשות אחרת. האזנה נעימה ושנמשיך לאהוב ולכאוב ולהאמין בטוב.
יום אחד החיים שלנו הפכו מאי של יציבות בלב המזרח התיכון לים גועש. כל מה שידענו על החיים נשמט. אנשים נעקרו מביתם, גויסו, איבדו חברים ובני משפחה. הלא ידוע הפך לדבר הכי בטוח ביום-יום שלנו בישראל. מה עושים כשחסרה לנו יציבות בסיסית. כשהפרנסה, הביטחון האישי, הבית, הזוגיות... הכל משתנה ועוד לא ברור לאן הוא הולך. בפרק חשוב ומלא כלים תודעתיים ומעשיים אני מלמדת את העקרונות והפרקטיקה של מציאת יציבות בימים הסוערים האלו, ובסערות אחרות.
איך הורים יכולים לייצר לילדים שלהם יציבות בתוך תקופה ארוכה של אי וודאות, כמו שיש לנו עכשיו במלחמת חרבות ברזל, וגם בתקופות אחרות. כולנו עכשיו חווים חוסר אונים מול הקושי להבטיח לילדים שלנו וודאות או יציבות. בפרק אני מסבירה למה חשוב לא ליצור וודאות כוזבת בימים בהם באמת אין לנו מושג מה קורה ומה יקרה, ואיך בעצם אי וודאות מייצרת חוסן. הקלטתי לכם גם כמה טיפים פשוטים ומאד חשובים שיכולים ליצור לילדים איים קטנים של ביטחון ויציבות בתוך ימי המלחמה.
